אני לא מאמין. הבת שלי מיסטי חזרה.
טוב, קראתי לך "מיסטי-ויסטי" פעם,
אבל נוכל לשכוח מזה, אם תרצי.
אה.
אני בהחלט רוצה.
כרגע, בכל אופן.
-טוב, מיסטי-ויסטי. כלומר, מיסטי.
יש לנו המון פערים להשלים!
אה, אני צריך להביא משהו.
כמה שזה נפלא!
חבל שאני כבר צריכה לעוף
כדי למלא את תפקידיי המלכותיים.
אני שמחה כל כך בשמחתכם.
אין דבר טוב יותר מבת.
חוץ משתי בנות, אולי.
טוב, עליי לעזוב. היו שלום!
זוכרת שהלכנו לקרקס
וחשבת שזה הדבר הכי מצחיק בעולם? כן?
ואהבת את הציור הזה ממוזאון חדי-הקרן.
אני חייב לומר שכשהיית קטנה,
היה לך חוש אמנותי מתקדם מאוד.
אה.
אני לא בדיוק זוכרת את כל זה, אלפביטל.
היי! מספיק עם "אלפביטל".
מעכשיו, תקראי לי "אבא".
טוב, אבא.
אה, התכוונת רק למיסטי. הבנתי.
סליחה, אני לא זוכרת. אבא.
צריך לרענן את זיכרונך.
אני יודע! נבלה יום מדהים כאבא ובת,
ואני מבטיח שאז יחזרו לך כל הזיכרונות.
מה את אומרת?
-אני אשמח.
וואו, קודם סימן החן שלי ועכשיו זה.
אני שמחה עד גג הירח שהתאחדנו.
זה מתוק.
-כזה חמוד!
אני פשוט מוצפת בהמון רגשות!
הפוני הקטן שלי: סימנים של קסם
איך נתחיל להתחבר מחדש ולהיזכר?
תמיד ידעת יותר ממני להמציא משחקים ולכייף.
-באמת?
כן. לכן יש משחקים בבית התה הגבישי שלי.
בזכותך.
זה מתחשב כל כך!
-אני לא עומדת בזה!
אני לא זוכרת את זה ומתי שיחקתי בכלל.
חוץ מבמשחק המזימות,
שמתכננים בו להשתלט על העולם ועל כל הפונים?
אופלין מתה עליו.
רגע. זה לא באמת משחק, נכון?
ברור לנו שעברת המון, מיסטי.
יש לך עוד המון מטענים לפרוק.
לגמרי. יש לי עוד 20 ארגזים
עם זיכרונות ממיסטי.
לא, מטען רגשי ונפשי. אבל גם אותם.
ואגב זה, תוכלי לתת פרסה, בתי?
אה, מתי שתרצה, אבא-ביטל. כלומר, אלפ-אבא.
סליחה. עוד לא התרגלתי לזה.
שמעת מה מיסטי אמרה הרגע?
-כן! "אבא-ביטל"? קורע.
לא, לא זה.
היא אמרה שאופלין תשתלט על כל הפונים.
אולי נבין מה"משחק" ששיחקו מה המזימה שלה.
ונהיה ביתרון.
אנחנו בכלל מגנים על אקווסטריה?
אני חייבת לשאול את מיסטי מיד.
-זיפ, את בלשית מבריקה.
אבל כל בלש ידע שזה לא הזמן לחקור את מיסטי.
-בטח שזה הזמן.
תראי, הגישה שנקטת עם מיסטי
הייתה קיצונית קצת לאחרונה.
על מה את מדברת?
אז לגבי אופלין…
אז לגבי אופלין הזו…
מיסטי! ספרי לי על אופלין ומיד!
אולי הייתי אגרסיבית קצת.
כרגע היא זקוקה רק לתמיכתנו.
היא תספר לנו כל מה שצריך כשתהיה מוכנה.
אולי נברר עוד קצת בעצמנו?
רעיון טוב, חברות.
אנחנו חדי הקרן תמיד אומרים,
"העבר הוא המפתח להווה."
חשוב מאוד להבין את העבר של הפוני,
כי בחירותיו של כל פוני מהדהדות ברחבי הזמן…
מהדהדות?
-כן, ברחבי הזמן,
ואני יודעת עם איזה פוני לדבר.
בואו אחריי.
תלקטו עשב ותיזהרו שלא לדרוך
על עשבים מסריחים. זו העונה שלהם.
וגם אתה.
וגם אתה בא איתי.
כמה נפלא לטייל איתך היום במשעול הזיכרונות.
אהבת את המקום הזה.
-באמת? מה שמו?
משעול הזיכרונות. ותראי שם.
חרטנו את זה ביחד. ברשות מהעץ, כמובן.
עברתי ליד זה בכל יום מאז שנעלמת.
אני מת כבר להיות שוב אבא במשרה מלאה.
הזעפן הזה מאושר מאי פעם.
אפילו עם המלכה הייבן הוא לא כזה.
גם מיסטי נראית שמחה מאי פעם.
אולי ניתן להם להתאחד בשקט?
אני לא מבינה למה צריך…
מה? היא עוד תרצה את זה. זה מתוק!
ואולי קצת פולש להם לפרטיות. בסדר.
נלך מפה כדי לא להפריע
לבילוי המשפחתי שלכם ביחד.
ולפרטיות. אבל אל תשאלו למה אמרתי את זה.
אם תצטרכו אותנו, רק תתקשרו.
שמעת? בילוי משפחתי! רק שנינו.
כמו פעם.
ברוך שובך הביתה, ילדה.
אני אעשה הכול כדי שיהיה לך נוח פה.
חכי. מיד תראי את החלק הכי טוב.
טה-דה!
-וואו, זה…
חדר הילדות שלך.
הוא בדיוק כמו שהיה ביום שנעלמת.
רק שהכול מאובק כמו מאורת חד-קרנב.
אני פשוט אשכור את דאסטי,
הפוני המנקה, והיא תעזור.
מבטיח שיהיה נקי ורענן.
את עדיין אוהבת מנטה מרעננת?
בכל אופן, התמקמת לך ונעבור לקטע הכיפי.
חיכיתי לרגע הזה כל חיי.
אין לו מושג מי אני עכשיו.
אבל צריך לזרום עם זה
כדי שזה יהיה היום הטוב בחייו.
טוב, מיסטי.
למדת לפברק חיוכים, אז נצלי את זה.
ולחייך.
איי! זה מכאיב לי.
זאת הבת שלי מיסטי. זוכרת אותה?
תגידו שלום לסייחה הקטנה שלי.
היי! זו הילדה שאבדה לי. תלחץ לה פרסה.
אלפביט… כלומר, אבא.
אולי נרגיע קצת?
אני לא מתה על כל תשומת הלב.
אה, ברור! אני ממש מצטער.
אהבת שהסתובבתי ודיברתי ככה.
אני אצעק פחות. אבל לא אתגאה פחות.
אה. תכננתי לך משהו מרגש מאוד.
מה תכננת? אולי ביקור בספריית חדי הקרן?
בחיים לא הייתי בספרייה כזו. או שאולי…
אנחנו בגן משחקים?
בדיוק. היו לנו המון זמנים טובים פה.
אהבת אז את הנדנדה.
כיף.
ולהתגלש במגלשה.
כיף. אוי.
ולהסתובב בקרסוסלה.
מה דעתך על עוד סיבוב? מאבא'לה?
בבקשה?
בטח.
אפשר להיות עליה?
את לא קצת גדולה מדי לזה?
כן, אבל רגע. אנחנו לא באותו גיל?
-אז מה?
תשמע, נחטפתי ונשטף לי המוח במשך שנים
ואני מוצפת ברגשות וזקוקה לזה, טוב?
רגשות…
אני מבין אותם היטב.
מי ייתן וסחרחרת הרגש
תוביל אותך מהאפלה הנצחית אל האור.
בטח, מה שתגיד.
מוכנה!
איזה כיף!
איזה כיף! טוב, זה מספיק!
פעם הייתה לך קיבה חזקה.
שנסיים עם המתקנים להיום?
אני בסדר. בסדר גמור.
זה היה כיף אדיר. וואו!
אולי ננסה משהו אחר?
-כן. אני אשמח.
יש חקר מערות ויש טיפוס עצים אתגרי.
או שאולי ניכנס שוב לקטע של בליעת אש.
איזי. איפה אנחנו?
וגם תחזיקו סלי עשב בר לסלסלות שי.
נו, תראו מי פה. דיזי.
איזי, הזקנה פלאוור.
אלה סאני וזיפ.
סאני וזיפ, תכירו את הזקנה פלאוור.
זו הפוני הכי זקנה בעיר.
היא כזו זקנה שזה חלק מהשם שלה.
לכבוד הוא לנו, הזקנה…
-זה לא המנהג עם זקני בריידל!
תנו לה את הסלים.
סלי עשב בר לסלסלות שי?
כמה מתחשב מצידכן. וגם מכבד.
פלאוור הכי טובה
בסיפורי עמים ביער בריידל.
היא יודעת אגדות שסופרו לפונים קטנים
במשך דורות על גבי דורות!
כאילו, העבר כולו נמצא לה בראש.
הייתן מאמיניזות?
זה מזכיר לי את הסיפור
שבו הדביבון נשך את הנחש.
אוי! הוא אדיר.
כמה מהסיפורים שלה לא הגיוניים בהתחלה,
אבל אני מבטיחה שתלמדו ממנה
על העבר של אקווסטריה.
החברות שלי ממש יוכלו להיעזר בך.
תוכלי לכבד אותן בכמה סיפורים טובים?
כן, בתנאי אחד.
אני רוצה לבקר בעיר הגדולה!
פסגות צפריר?
בדיוק. תיקחו אותי לשם?
נשמח להיות המדריכות שלך.
כיף חיים!
אז אני צריכה לארוז.
חצאיות פודל עדיין פופולריות שם?
החתול הפצוע אומר "מיאאוץ'". אאוץ'.
מיאו-אאוץ'.
זה בטח יזכיר לך נשכחות.
טעימות תה-עם-עוד בבית התה הגבישי שלי.
נראה אם אני זוכר…
יופי. זה עדיין עובד.
יאמי.
ידעתי! את עדיין אוהבת
את התה המיסט-ורי של מיסטי.
קראתי לו על שמך
ולא הגשתי אותו לאף אחד מאז.
אבל אני לא זוכר מה יש בו. כבר שתית?
וואו. אז את צריכה עוד כוס.
הספיק לי התה, אלפ… אבא.
יש משהו אחר, כל דבר אחר, ברשימה שלך?
דווקא כן.
"ינש-אוף", אומר הינשוף הפצוע.
ינש-אוף…
ערב שירה. הדבר האהוב עלייך.
זוכרת שזכית בשירת נוער
כשדקלמת את "הרהורי גביש זהרורים"?
אני לא זוכרת. האמת, זה נשמע נורא…
נורא חמוד? כן! זה היה חמוד.
הנה.
-רגע, אני…
ממש נהנית מהטיסה בזרם רעמה, הזקנה פלאוור.
-אוי, בהחלט!
זה הזכיר לי את הפעם שדאיתי בדהרון.
אז אם אנחנו סוף סוף פה,
יש לנו כמה שאלות לגבי…
לא יכול להיות!
קניות בשדרת רעמה.
כמה נפלא לראות סוף סוף את המקום האגדי הזה!
תראו!
ידעתן שהסגנון הזה
היה באופנה כשהייתי סייחה?
מדהים לראות שהוא חזר.
בטח. אז רציתי לדעת לגבי
האליקורן העתיקה והמרושעת אופלין.
מה? את יודעת משהו?
אני לא מאמינה על הפגסוס הזו!
יש לה כובע וינטג' מבוטיק קרוסלה.
יודעות כמה קשה למצוא אותם?
ותראו! חנות המוזיקה הזו…
זה לא מתקדם בכלל.
מילא לדאוג שהיא תתרכז,
אבל הסיפורים שלה? הם קשקוש!
כן, הם קצת…
אבל זוכרת מה איזי אמרה?
נראה מה יש לה לומר.
והיא בהחלט אומרת הרבה.
אם ניקח אותה להאנגר הישן,
אולי זה יעודד אותה לדבר קצת על אופלין?
צודקת. אולי שם היא תיזכר מהר.
ואגב מהר, חכי לנו!
לאט!
מגניב. איזו בחירה אמיצה.
אני מצטערת. אני לא יכולה יותר!
זה היה גאוני!
אני מוצף ברגשות.
מה… מה היה העניין שם?
זו הייתה אמירה על אבדן זהות.
וגם ניכרו בה חששות
לגבי קשר שברירי בין אב לבת שחודש לאחרונה.
הבנתם את כל זה?
אני מבין.
גם יש מצב שזו הייתה אמירה על אממ-מטריות.
כן, גם.
תיארתי לעצמי שתהיי פה.
מה קרה? את אוהבת להופיע.
לא, אני לא אוהבת!
כבר לא, בכל אופן.
אני שונאת שמתמקדים בי.
שנאתי את גן המשחקים.
מצטערת, אבל היה לי קשה מאוד היום.
לא אהבת אף דבר שעשינו?
לא. לא אהבתי.
למען האמת, אני לא יודעת מה אני אוהבת.
או אפילו מי אני.
לא הייתה לי הזדמנות
להבין את כל הדברים האלה.
וואו, אוניקס ודאפל צדקו.
אני רק רוצה שתרגישי בבית.
אבל אני לא מרגישה ככה.
אני בקושי מכירה את המקום הזה. או את עצמי.
ואתה בקושי מכיר אותי.
עבר המון זמן וקרו המון דברים מאז.
הסייחה שאהבת פעם כבר לא קיימת.
אני מצטערת. אני מצטערת כל כך.
לא ידעתי. רק רציתי שתראי שאכפת לי ממך.
אבל אני מבין.
את רוצה להיות לבד.
לא! אני לא רוצה להיות לבד יותר.
ככה תמיד הייתי והרגשתי.
ועכשיו יש לי אותך.
איכשהו יש לי אותך.
אבא שלי!
אוי, מיסטי-ויסטי שלי.
את צודקת. נאחזתי בעבר.
בכאב שהרגשתי כשאיבדתי אותך,
שהקשיח לי את הלב.
תשאלי כל אחד בעיר
איך זעפתי במשך כל הירחים האלה.
בואי נתחיל מחדש. שמי אלפביטל ואני אביך.
לא ידוע לי כלום עלייך אבל כשתהיי מוכנה,
אני רוצה לשמוע הכול על חייך
ועל החוויות שלך ועל מי שאת עכשיו.
תענוג להכיר אותך מחדש.
אני מיסטי. טי, בקיצור.
כמו "תה"?
אני אוהב את זה.
-גם אני.
הרגע המצאתי.
היי, נשאר לנו עוד קצת מיום אב ובת.
מה את רוצה לעשות?
מפה, הזקנה פלאוור. נרצה שתראי משהו.
שאראה משהו?
אז תנו לי להרכיב את המשקפיים החדשים האלה.
הלכתי על עיצוב קלאסי. חזק ביותר!
ואגב חזק, כדאי שאתמתח.
וואו, היא נמרצת. ופטפטנית.
פעם הייתי בחתונה מפוארת ונוצצת ביותר,
אבל הפונים שם כל הזמן שינו צורה
וכמעט הלכה לי הירך!
אם נרצה ללמוד משהו, זה בטח המקום הנכון!
אז בואו נראה.
בחיי!
ההאנגר הזה יפהפה.
הוא מזכיר לי את התקופה
שבה הארצות היו מאוחדות.
סוף כל סוף. מתחילים.
פעם, לפני זמן רב,
הייתה עטלפה קסומה בשם דון.
היא הייתה מוקפת בעטלפים כמוה,
אבל עטלפה אחת לא הסתדרה עם כל השאר.
העטלפה הזו רצתה להתעופף לכל עבר
ולאכול את כל הפירות בעצמה.
אז דון דיברה עם עכביש,
והוא טווה רשת יפה
שתרחיק משם את העטלפה הרעה והגרגרנית.
בסופו של דבר, דון הצליחה להגן על הקן,
אבל העטלפה הגרגרנית
עדיין מנסה לפרוץ מבעד לרשת גם בימינו.
ולכן יש עטלפי פירות ועטלפי חרקים.
זה הסוף.
זו הייתה… אגדה מקסימה.
-כן.
תודה שסיפרת לנו את הסיפור שלך.
זה באמת היה מקסים,
אבל לא הכיל שום רמזים.
היי, ניסינו. לפחות הזקנה פלאוור נהנתה פה.
היא נראית מאושרת.
והאמת, אם שימחנו אותה ככה,
זה כבר הישג בעיניי.
תודה רבה שערכתן לי
סיור של פעם בחיים, סייחות שלי.
אנחנו שמחות שיכולנו.
-מגיע לך.
זה באמת ייחקק בזיכרוני.
בעיקר מפני שזכיתי לראות
את עץ ביחד החדש. הוא מקסים כל כך!
סליחה, מה?
כן. עץ ביחד. הוא שם.
בדיוק כמו
עץ המשאלות היפה שלנו ביער בריידל.
מה זה עץ ביחד?
לעצים האלה יש כוח רב.
הם נוצרים רק כשסוסי פוני
מתאחדים בידידות אמת.
עצי ביחד מתחברים
ומתקשרים זה עם זה בדרך קסם,
באמצעות שורשיהם מתחת לאדמה.
הם המגנים הגדולים שלנו,
ועלינו להגן עליהם בתמורה.
וואו.
תודה רבה שלימדת אותנו את זה.
זה עניין של מה בכך,
כי נמצא בי כל הידע מאבותיי חדי הקרן.
ובעיקר דודה רבתא-רבתא-רבתא-רבתא מונדאנסר.
היא חתיכת טיפוס.
תפסיקי לקשקש, אני שומעת אותך!
נכון שאמרתי שאני סבלני,
אבל אני מת כבר לראות מה את מתכננת.
תפקח את העיניים.
תה?
תה.
אבל לא סתם תה.
תערובת חדשה שאני המצאתי ויצרתי. תטעם.
טעים מאוד.
יש מרירות בהתחלה,
אבל זה נעלם והוא נהיה חמים ומנחם.
זו מטפורת התה שלי לך.
זה כמו שירה.
אני שמח כל כך שזכיתי
להזדמנות נוספת-נוספת איתך.
את בבית.
האמת, אני עדיין לא מרגישה פה כמו בבית.
אני לא ממש יודעת למה.
אני יודע מה לעשות.
אני רק צריך להתקשר לרגע.
ברוך אבא! הבנת? ברוך "אבא"?
מה? בית הזוהר הגבישי?
היי! סליחה שעוד לא פרקנו הכול.
יש לך דברים כבדים.
מה יש פה?
ספארקי, עזוב. ייפגע לך טופר.
מה כל זה?
הצעתי לחברים שלך שתגורי פה.
הם ישמחו שתישארי, אם זה מה שאת רוצה.
-באמת?
אני רוצה!
הרגע הצעתי את המיטה! לא משנה.
את לא חייבת לגור איתי ביער,
או לעשות משהו שאת לא רוצה.
את פוני גדולה וכבר לא התינוקת שלי.
וזה בסדר.
רק תבטיחי שתתקשרי בכל שבוע.
וגם מילאתי את המקרר למטה בארוחות בריאות.
והיית טובה כל כך בהכנת התה,
אז השארתי לך ארגז ענקי מלא בעשבים ובפרחים,
כדי שתכיני תערובות בבית.
איזה כיף.
אני אתגעגע אלייך כל כך.
גם אני אתגעגע אליך, אבא.
עדיין יש לי את זה.
חיבוק גם מאיתנו!
רוח צפון. כמה התגעגעתי אלייך.
תשמעי, יש סיפור על רוח הצפון
שהתחרתה ברוח הדרום בריקודים שיצרו טורנדו.
תחרות ריקודים? סיפור מעניין.
גם בזה יש מסר עמוק ונסתר שצריך לפענח?
לרוח תמיד יש מסרים, יקירתי.
אם תעופי נגד כיוון הרוח
ביום חמישי, תביני בעצמך.
חזרתן!
-היי!
התגעגענו.
יש! מיסטי כאן.
היי, אלפביטל. לא תאמין מה למדנו.
הזקנה פלאוור, תספרי את?
הכול מתחיל בעטלפה קסומה.
היא כנראה התכוונה לסיפור השני.
-אה! עצי ביחד.
טוב, כולם מחוברים באופן קסום…